הצהרת אמונה

אנחנו מצהירים ש.

אלוהים

קיים אלוהים אחד, בורא השמיים והארץ, שמתגלה בכתובים כאב, הבן ורוח הקודש – אלוהים אחד הקיים לנצח באחדות ובאהבה בשלושה שהם אחד. מעשי הבריאה של אלוהים בעולם הרוחני והחומרי הם מעשי אלוהים האב הפועל באמצעות הבן בכוח רוח הקודש. האלוהים הנצחי התגלה בבריאה ובתולדות עם ישראל כאלוהי אברהם, יצחק ויעקב (ברא’ א 1; שמות ג 15; דבר’ ו 4; מתי כח 19; קור”א ח 6; קור”ב יג 14; אפס’ ד 6-4).

האדם והחטא

האדם נברא בצלם אלוהים עם היכולת לא לחטוא, אבל הוא המרה את פי אלוהים מרצונו החופשי, ובעקבות זאת נכנסו החטא והמרד לעולם. מצב זה גרם להפרדה מאלוהים, ניכור לאלוהים ומוות רוחני וגופני לאדם וחוה ולצאצאיהם (ברא’ א 27-26; ב 17; ג 8-6, 24; ד 8; ו 7-5; קוה’ ז 29; רומ’ ה 12, 19-15; ח 22-20).

האבות והעם היהודי

אלוהים בחר באבות ישראל ובצאצאיהם – העם היהודי – וכרת איתם ברית עולם. המטרה שלו הייתה לברך את “כל משפחות האדמה” באמצעות אברהם וצאצאיו. אלוהים נתן לעם ישראל את התורה כדי לנהל על פיה אורח חיים במסגרת ברית, ואת ארץ ישראל כעירבון לנחלה הברוכה בעולם הבא. עמנו נכשל שוב ושוב ולא שמר את מצוות התורה, פנה לעבודת אלילים ועורר את קנאת אלוהים. בעקבות זאת עמד העם למשפט אלוהים והוגלה מהארץ עד עת השיבה הפיזית והרוחנית. כשם שניבאו הנביאים, אלוהים השיב בנאמנותו את עמו מהגלות אל ארץ ישראל כדי לתת לבני עמו לב חדש בהתאם לקריאתו מלאת החסד והבלתי משתנה (ברא’ יב 3-1; ירמ’ לא 36-34; יחז’ לו; עזרא א 5-1; רומ’ יא 29-28)..

ישוע המשיח

במלאת העיתים לבש בן האלוהים בשר – ישוע המשיח שנולד מעלמה, בתולה. הוא זרע אברהם ודוד, בן ישראל האמיתי והמושלם, כולו אלוהים וכולו אדם. ישוע חי חיי שלמות והגשים את דרישות הצדק של התורה. כשם שניבא ירמיהו הנביא, הוא כרת ברית חדשה עם בית ישראל ובית יהודה לסליחת חטאיהם. בזאת הוא לא ביטל את ברית אלוהים הנצחית עם עַם ישראל אלא הגשים אותה (ישע’ ז 14; ירמ’ לא 33-31; מתי א 1, 23-18; כו 29-26; יוח’ א 14; גלט’ ד 4; עבר’ א 3-1)

ישוע מת כדי להיות כפרה על חטאי עם ישראל ועמי העולם. אלוהים הקים אותו לתחייה והוא עלה למרום, ישב לימין אלוהים וקיבל כל סמכות על הבריאה הרוחנית והחומרית (ישע’ נג 6-4; תהי’ קי 1; מתי כח 18; מרק’ יד 62-61; קור”א טו 8-3; פיל’ ב 11-9).

רוח הקודש

בחג השבועות שפך אלוהים את רוח הקודש על עדת התלמידים של ישוע כדי שהם וכל מי שמאמין בו יוכלו להתחבר למשיח כגוף אחד מאוחד החתום ברוחו. רוח הקודש ממשיכה להוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט, להוליד אותנו מחדש, להדריך אותנו אל כל האמת ולפאר את ישוע. הטבילה ברוח הקודש ממלאת אותנו כוח להכריז את הבשורה בעוצמה ולקבל את מתנות הרוח העל-טבעיות. המתנות האלה, הכוללות את מתנות ההנהגה המוזכרות באפסים ד 13-11, ניתנו כדי להכשיר את אנשי אלוהים למגוון סוגים של שירות (במד׳ יא 29-24; יואל ג 2-1; יוח’ ג 3; טז 8, 14-13; מה”ש ב 21-1; י 48-44; טו 9-8; רומ’ יב 8-3; קור”א יב; יד; אפס’ א 13).

הקהילה

קהילת המשיח היא קהילה אחת שבאה לידי ביטוי בצורות שונות, גם בארץ וגם ברחבי העולם. בחירת אלוהים, מתנותיו וקריאתו לעם ישראל אינן ניתנות לשינוי. יחד עם זאת, הוא גם הרס את מחיצת האיבה שהפרידה בין היהודים לגויים, ועשה אותנו ל”אדם אחד חדש”. כולנו נקראים להיכנע לאדנותו של ישוע, להכריז עליו לעולם, לעשות תלמידים להיות גורמים המחוללים שינוי לתפארת אלוהים בחברה בארץ ובעולם. נקראנו להפגין את האהבה והאחדות שלנו בקהילת אלוהים לאנשים בני כל העמים, ביניהם אחינו הערבים הנוצרים (ברא’ א 28-27; ישע’ נו 7-6; מתי ה 16-13; כח 20- 18; יוח’ י 16-14; יז 21-20; אפס’ ב 16-14).

דבר אלוהים

כל הכתוב בתנ”ך ובברית החדשה הוא דבר אלוהים שנכתב בהשראת אלוהים וראוי לאמון מלא. כתבי הקודש (התנ”ך והברית החדשה) הם מתנה שנתן אלוהים לעמו כדי להעניק לו חיים ולהדריך אותו בדרכי אמת. הכתובים הם הסמכות העליונה שלנו בכל הקשור לאמונה ולמעשים. התורה (חמשת חומשי תורה) היא מעין “חוקה” של העם היהודי לצד הנביאים והכתובים. בברית החדשה נקראת תורת משה לאור הבשורה ושומרת על ערכה הנצחי בקהילה. היא מספקת נורמות אוניברסליות של אמונה ומעשים לחיים היהודיים. התורה מעוררת מודעות לחטא כי היא מגלה את משפט אלוהים הצודק על כל מי שאיננו חוזר בתשובה ופונה עורף לחטאיו אלא מסרב לקבל את קורבן הכפרה של המשיח. איש איננו יכול להיצדק באמצעות מעשי התורה כי “הכול… חסרי כבוד אלוהים”, אבל אלוהים מחשיב לנו את אמונתנו לצדקה באמצעות האמונה במותו ותחייתו של ישוע המשיח

(שמות לא 18; דבר’ ד 2; ח 3; ט 10; מתי ד 4; ה 20-17; לוקס כד 27-25; רומ’ ג 20; קור”א טו 56; טימ”ב ג 17-16; פטר”ב א 21-19).

ישועה

באמצעות חזרה בתשובה ואמונה בישוע, אנחנו זוכים לסליחת חטאים, ללידה מחדש, לאיחוד עם המשיח ולקרבתה המקדשת והמחזקת של רוח הקודש השוכנת בקרבנו. גם יהודים וגם גויים מקבלים באמצעות ישוע את התקווה והביטחון בחיי נצח ובתקומה גופנית מהמתים לכבוד. באמצעות אמונה בישוע, האדון שקם מן המתים, ובאמצעות הטבילה במים למותו, לקבורתו ולתחייתו, אנחנו מתחברים אליו ולגופו ונחתמים ברוחו. בזכות הלידה מחדש, אנחנו אוהבים את אלוהים ומצייתים לדברו. אנחנו גם מכריזים על מותו באמצעות סעודת האדון, עד שישוב. ישוע הוא המתווך בין אלוהים לאדם, ואיש איננו יכול לבוא אל האב אלא רק דרכו. הישועה היא רק באמצעות ישוע, ואין שם אחר הניתן לבני אדם תחת השמיים להיוושע (מתי כח 20-19; לוקס כד 48-46; יוח’ יד 6; מה”ש ד 12; יג 39-38; רומ’ ו 23-22; קור”א יא 27-23; גלט’ ה 6; אפס’ ב 9-4; טימ”א ב 6-5).

שיבת המשיח

בסוף העידן הזה ישוע המשיח ישוב לירושלים בכבוד ובתפארת וימלוך על כס דוד לנצח. הוא יקיים את כל הבטחותיו לעם ישראל במלואן, יקים את המתים, יושיע את כל מי ששייך לו, ישפוט את הרשעים, יעניש אותם בעונש נצחי ויעשה תיקון עולם סופי שבו ישראל ועמי העולם יתאחדו לנצח תחת שלטון אלוהים. השיבה הזאת תביא שמחת עולם לכל מי ששייך לאלוהים. הם יחיו עם אלוהים לנצח בברכה וקשר הדדי, ביקום מחודש ומושלם המלא בכבוד אלוהים (ישע’ ט 6-5; יא 9-1; התג’ כ; כא 4-1)